<h1>צידה לדרך מ"א כ"ה פ"ז</h1>
<h2>דף קמא:</h2>
הלוקח אם על בנים ושחטן הבשר מותר באכילה ולוקה על שחיטת האם וכן אם מתה קודם שישלחנה ואם שלחה אחר שלקח פטור. בא אחר וחטף האם מידו ושלחה או שברחה לוקה עד שישלחנה הוא בעצמו. לקח האם על הבנים ושבר אגפיה לוקה מכת מרדות ומשהה אותה עד שיגדלו כנפיה ומשלחה ואם מתה או ברחה מקודם לזה לוקה. שלחה וחזרה חייב לשלחה אפילו כמה פעמים שנאמר [דברים כ"ב] שלח תשלח את האם. לקח הבנים והחזירן לקן וחזרה האם עליהם פטור מלשלח. החזירה וצדה מותר. ושילוח האם אינו אלא בעוף טהור שאינו מזומן כגון יוני שובך. אבל המזומן כגון אווזין ותרנגולין ויונים שקננו בבית אינו חייב לשלח. היו אפרוחים שאינן צריכין לאמן או ביצים מוזרות אינו חייב לשלח וכן אם היו האפרוחים טרפה הם כמוזרות. היתה רובצת על ביצים שאינם מינה והם טהורים הרי זה משלח האם. לא שלח אינו לוקה. זכר רובץ על הקן אינו משלח. וכן עוף טמא רובץ על ביצי עוף טהור או עוף טהור רובץ על ביצי עוף טמא פטור מלשלח. היתה האם טרפה חייב לשלח. היתה מעופפת אם כנפיה נוגעות בקן חייב לשלח ואם לא היו נוגעות פטור. היתה יושבת בין האפרוחין או על הביצים ואינה נוגעת בהם פטור מלשלח. וכן אם היתה בצד הקן וכנפיה נוגעות בקן פטור. כל הדברים שנאמרו בשוחט אותו ואת בנו ובשילוח הקן כבר אמרנו מה שאמרו חז"ל שכל זה אינו אלא לצרף ממנו כל סיג וכל מדה רעה ואכזריות. כל תכונות רעות. והקב"ה רצה לזכות את עמו במדות ובדעות. לפיכך הרבה להם תורה ומצות נעימות. להנחילם שני עולמות.
